תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
23980-07-11
27/12/2012
|
בפני השופט:
אהוד שוורץ
|
| - נגד - |
התובע:
אליעזר סטמפלר
|
הנתבע:
בנק אגוד לישראל בע"מ
|
| החלטה |
זו בקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות , למחיקת כותרת, ובקשת רשות להגן.
סילוק על הסף
לטענת המבקש, העילה כנגדו (כערב) נוצרה, במועד שבו נוצרה כנגד החייב העיקרי, קרי בשנת 2003, ומשעברו יותר מ-7 שנים ממועד היווצרות חוב בהלוואות, התיישנה התביעה כנגדו ודינה להידחות. וגם , וככל שיקבע כי הינו ערב מוגן /יחיד , הרי לכל המאוחר יש למנות את תקופת ההתיישנות החל מהמועד שבו ניתנו צווי כינוס כנגד החייבים קרי 5.1.05, ומאז חלפו למעלה מ-7 שנים ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן (3/12) כך שהתביעה התיישנה. המבקש טוען כי מלכתחילה הוגשה כנגדו תביעה בעילה שגויה , כאשר נטען כי הינו אחד הלווים , וכאשר התבררה למשיב הטעות ביקש לתקן את כתב התביעה, והעילה הנכונה כנגד המבקש הועלתה רק במסגרת כתב התביעה המתוקן שהוגש כאמור ב 3/12.
לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה. נטען כי מרוץ ההתיישנות החל לאחר הפרסום ברשומות ובעיתונות היומית בדבר צו כינוס הנכסים שניתן ביום 5.1.05 נגד החייבים העיקריים ומאז ועד הגשת כתב התביעה המקורי ( 14.7.11) טרם חלפו 7 שנים. ויש לדחות את טענת המבקש כי הגשת התביעה המקורי ב-7/11 לא עצרה את מירוץ ההתיישנות, באשר נתן הסכמתו הפוזיטיבית לתיקון המבוקש במסגרת קד"מ שהתקיים ב 22.2.12 ומשלא התנגד לכך מטעמי התיישנות מושתק מלטעון בעניין זה.
לאחר עיון בבקשה, תגובה ותשובה, אני מחליט לדחות את הבקשה.
ככלל, יש להתיר תיקון כתב תביעה, כאשר זהות התובענה נשתמרה גם לאחר תיקונה.
בענייננו, מדובר בתביעה בין אותם צדדים וביחס לאותם הלוואות, אין מדובר בתביעה חדשה, והגם שתחילה דובר בתביעה כנגד לווה ועפ"י הכתב המתוקן התביעה כנגד ערב.
ראה לעניין זה 702/86
איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש,
פ"ד מד(1) 160, 166:
"כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע-אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות
"
יתרה מזו, כתב התביעה תוקן, לאחר שניתנה החלטה ביום 22.2.12, וכאשר המבקש הסכים לתיקון, ועקב הטעות שנפלה בו, וכאשר עיקר התנגדותו נגעה לכשרות ההליך, ולא העלה את טענת התיישנות כלל (ש' 23-24 לפרוטוקול).
מחיקת כותרת
לטענת המבקש, קיימת סתירה חמורה ביחס לסכומים הנתבעים, חלקם נרשמו בכתב יד, אין התאמה במסמכי הבנק שעליהם מבוססת התביעה ביחס לסכומים הנתבעים, ואין הם יכולים לשמש ראיה בכתב ולא מתקיימת דרישת הכתב.
לטענת המשיב, יש לדחות הבקשה, צורפה ראשית ראיה בכתב בדמות כתב ערבות והסכמי הלוואה, תדפיסי חשבון המפרטים את יתרות החוב בחשבונות, וכן שיעור ריבית הפיגורים הנוהגת בבנק.
לטעמי, התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, ועומדת בדרישת תקנה 202 (1) (א) לתקסד"א. כתב הערבות והסכמי ההלוואה, חתומים ע"י המבקש, ושצורפו לכתב התביעה מספקות לטעמי לעניין זה. לאור האמור הבקשה בעניין זה נדחית.
בקשת רשות להגן
נוכח הקביעה שנשתמרו בתיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית כאן, ובהמשך להחלטת יום 22.2.12 ונימוקי הבר"ל, אני מחליט שבנסיבות יש ליתן למבקש רשות להתגונן, ולצורך בירור הטענות לגופן, וכאשר היעדר החקירה ונוכח הצורך בתיקון שאושר בהסכמה, מצדיק מתן הרשות ללא חקירה כעת.
לגבי המשך הדיו אני קובע:
1. תצהיר המבקש יהווה כתב הגנה.
הליכים מקדמיים ,ככל שנדרש, יושלמו בתוך 45 יום מהיום.